היום העצוב בשנה
תשעה באב הוא יום אבל וצום לזכר חורבן שני בתי המקדש בירושלים ושאר הצרות שפקדו את העם.
על פי המסורת, באותו יום עצמו — בתשעה באב — חרבו גם הבית הראשון (586 לפנה״ס) וגם השני (70 לספירה). חוט של אבל נמתח לאורך הדורות.
זהו סופם של שלושה שבועות אבל. אוכלים סעודה אחרונה לפני השקיעה, חולצים נעלי עור, יושבים נמוך על הארץ ולאור הנר קוראים את מגילת איכה — הקינה על העיר החרבה.
תשעה באב באזרבייג׳ן
אזרבייג׳ן היא ארץ של אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם ושל מסורת ארוכה של סובלנות בין־דתית. בתשעה באב, בבתי הכנסת של באקו וקובה, מעמעמים את האור החזק, יושבים נמוך וקוראים איכה לאור נרות.
מקום מיוחד שמורה לקרסניה סלובודה (קירמיזי קסבה) שליד קובה — אחד המקומות הבודדים בעולם שבהם יהודי ההרים חיים בריכוז. כאן מנגינות הקינה העתיקות בשפת הג׳והורי נשמעות כשם שנשמעו אצל האבות, דור אחר דור.
להיכנס אל היום
שלושה פנים של תשעה באב — על מה מתאבלים, הלכות ומנהגי היום, והנחמה הבאה אחריו.
הקינה
„איכה ישבה בדד העיר רבתי עם״ — מילות הפתיחה של מגילת איכה.
היום במספרים
כמה מספרים השומרים את זיכרון היום הזה.
שמרו שם בזיכרון
תשעה באב מזכיר: הזיכרון שומר את מה שאבד ואינו נותן לשם להיעלם. memoryname.com מסייע ליצור דף זיכרון ליקיר — לשמר את שמו, פניו וסיפורו, כדי שיישארו איתנו ועם הבאים אחרינו.
מעבר ל־memoryname.comשירות זיכרון שותף חיצוני.
